אף פעם לא חשבתי שאני אהיה הסמכות המרכזית לבניית בתי ספר דמוקרטיים באירופה

מאת מיכאל ספיר

"אף פעם לא חשבתי שאני אהיה הסמכות המרכזית לבניית בתי ספר דמוקרטיים באירופה. לפני שלוש שנים נכנסתי לתפקיד כיו"ר EUDEC – ארגון העל של בתי הספר הדמוקרטיים באירופה. כך אומר מיכאל ספיר הבוגר הראשון של בית הספר הדמוקרטי סאדברי בירושלים."

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה מתגברת של הקמת בתי ספר דמוקרטיים במודל סאדברי ואחרים. המהפיכה צומחת מהשטח. הורים ואנשי חינוך מתארגנים ומבקשים לתת משהו אחר לילדים שלהם. לפעמים זוהי תגובת נגד לתרבות המונית מנוכרת ונוקשה. לפעמים זו בקשה לקשר אחר עם הילדים ולפעמים הבנה עמוקה שכדי שילד ימצה את עצמו יש לשים אותו במרכז ולאפשר לו להגיע לתחומים שמעניינים אותו באמת ללא הכוונה וללא כפיה.

לירן פוגל, מאנשי הצוות בבית הספר סאדברי בירושלים מספר: "בשנה שעברה כשהוזמנתי לכנס בתי הספר הדמוקרטיים בשיטת סאדברי בברלין הופתעתי ושמחתי לראות איך בוגר שלנו הוא דמות כל כך מרכזית בקהילת בתי הספר.כשמיכאל נכנס לחדר יכולת לשמוע אנחות רווחה מכל הכיוונים. מקימי בתי ספר, אנשי צוות ותלמידים מהולנד, בלגיה, גרמניה, איטליה, דנמרק, קנדה ועוד ידעו שלחדר נכנס מישהו שמדבר את השפה שלהם מכל הבחינות. זאת מכיוון שמיכאל מבין גם את הזווית של התלמיד מצד אחד ומצד שני יש לו את עומק ההכרה של המבנה הארגוני של בית ספר דמוקרטי כמקים בית ספר כזה בישראל.

הפעלת בית ספר ייחודי וחדשני היא לא עניין פשוט. היא מעלה דילמות חינוכיות וערכיות בהתמודדות עם חיי היום יום כאשר עסקנו בנושאים השונים בכנס, יכולת להרגיש שמחכים למלה של מיכאל ואת ההשפעה האדירה שיש לו בתור דמות מוכרת ומנוסה."

מיכאל, למה מזמינים אותך כ"כ הרבה להרצות באירופה? "כי אני הבוגר היחיד של סאדברי באירופה. כשהייתי בגרמניה בביקור אצל חברים, התברר שהולך להתקיים כנס של החינוך הדמוקרטי בברלין שבו ישתתפו נציגים מכל אירופה. ממש התלהבתי כי היה לי חשוב לקדם את הנושא שהפך אותי למי שאני היום.

הכנס היה השבוע הכי חשוב בחיים שלי כי זה היה הרגע שבו עשיתי סוויץ' מלהיות מרוכז בנושאים שעניינו רק אותי ללראות שקורה פה משהו רציני ושאני חלק מקהילה בין לאומית. במקביל יצא שהזמינו אותי המון פעמים לבמה כמו למשל לסדנא שהעברתי בנושא חינוך וניהול עצמי מנקודת מבט של תלמיד. השתתפתי בשני פאנלים ציבוריים שאחד מהם היה במעמד שר החינוך והתרבות של מחוז ברדנבורג וכבוגר של בי"ס ותיק ובעל ניסיון, שממוקם בירושלים, זכיתי להיות במרכז של משהו גדול ומתוקשר.

יצא שהקבוצה שהיתה שם מבית ספר פתוח בלייפציג ראתה אותי מדבר ורצתה להזמין אותי לדבר עוד וכך הכרתי את לייפציג וקבוצת הקמה של בי"ס סאדברי שם.כשביקרתי ב 2006 כבר היה בי"ס בלייפציג חצי מאורגן. הכרתי את העיר והיא מצאה חן בעיני והחלטתי ללכת ללמוד שם בלשנות באוניברסיטה ולקבל על עצמי תפקיד ניהולי ב EUDEC.

איך הגעת ללמוד בבית הספר הדמוקרטי סאדברי בירושלים?

"התחלתי ללמוד בבית הספר בכיתה ט'. לפני כן למדתי ביסודי ובחטיבה רגילה. החל מכיתה א' ובעיקר מכיתה ג' היה לי נורא משעמם ורע בבית הספר מבחינה חברתית. זה היה מאבק מתמשך  של 8 שנים ולכן ככשמענו מיהודית שהיום מנהלת את בית הספר, על הפרויקט להקמת בית הספר אני ואמא שלי נדלקנו. זמן קצר אח"כ היה חוג בית אצלנו. הלכנו לישיבת הקמה והשתתפנו בכל פגישות ההקמה עד שהצלחנו להקים את בית הספר ברגע האחרון לפני תחילת שנת הלימודים החדשה.

היה לי ברור בשנה ההיא שאני הולך לבית הספר הדמוקרטי ואם הוא לא יקום, אני נשאר בבית. כל כך רבה היתה ההתנגדות שלי לבית הספר שבו למדתי קודם. רציתי כל כך שבית הספר יקום כי ידעתי שבצד האינטלקטואלי יהיה  לי קל להשיג דברים, אבל ידעתי שמבחינה חברתית ישנם עוד פערים שעליהם הייתי עוד צריך לעבוד ביחד עם אנשים נוספים.

כשבית הספר התחיל הפכתי מתלמיד פאסיבי לאדם שמבין שהוא יכול לקדם את הנושאים שמעניינים אותו בעצמו. זה היה ביידים שלי. הקמתי קבוצה שארגנה את נושא המחשבים בבית הספר. בשלב מאוחר יותר יצרנו את המבנה הארגוני, ואת התפקידים הניהוליים בבית הספר. היה ברור שבבית ספר מהסוג הזה יש לנו כתלמידם אפשרות לנהל את בית הספר וליצור אותו יחד עם אנשי הצוות. איך מנהלים פגישה ניהולית ? איך מקבלים החלטות?  איך מבצעים החלטות שקיבלת ? את כל אלו למדנו מהניסיון, כי זה לא היה משחק או שיעור, זה היה החיים שלנו.

Be Sociable, Share!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *