הנחת היסוד של בית הספר היא שלמידה משמעותית מתרחשת מתוך הנעה עצמית. על פי עיקרון זה, אין מכתיבים לתלמיד מה עליו ללמוד. כאשר אדם מתעניין במשהו, הוא ילמד אותו בקלות ובשמחה. כאשר מישהו אחר מכריח אותו הוא ילמד מתוך צייתנות ואולי גם תוך התנגדות. מניסיוננו, צורת למידה כזו פוגמת באיכות הלמידה עצמה, ביחסים בין התלמיד למורה ולעתים גם בערך העצמי של הילד. אם התלמיד אינו מגלה עניין בנושא הנלמד ועל כן מתקשה להתמודד איתו, הוא עלול לחוות כישלון מיותר, שיפגע בהכרת ערך עצמו. כאשר הלמידה נעשית מתוך הנעה עצמית, הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, ונחווה גם באופן חיובי. האמון ביכולתו של כל ילד לרכוש את המיומנויות שיידרשו לו, כאשר יהיה מוכן להן, בונה אותו לאדם בעל בטחון עצמי והערכה עצמית.

 

text