נאום סיום יב׳ של חנה אלה קנין, בוגרת מחזור י׳ט
המתנה הכי גדולה שקיבלתי מבית הספר היא שלמדתי לתת מעצמי. פה זה החיים האמיתיים. בית הספר הוא קהילה, ואקוסיסטמה. לכל
המתנה הכי גדולה שקיבלתי מבית הספר היא שלמדתי לתת מעצמי. פה זה החיים האמיתיים. בית הספר הוא קהילה, ואקוסיסטמה. לכל
מתחילת השנה, בידיעה שזאת השנה האחרונה שלי בבית הספר, הרגשתי שעברתי שלבים כמו 5 השלבים של אבל, אולי לא לפי
חופש הבחירה והזמן שהעניק לי בית הספר אפשר לי למצוא את מה שמעניין אותי ולגלות בהפתעה שרוב הדברים מעניינים.
בלי הסחות דעת מלימודים מיותרים, נשארתי עם עצמי, עם הדברים שפחות אהבתי בעצמי. אז החלטתי להתמודד עם זה.
בית הספר הוא המקום שבו גיליתי שאין לי למה לחכות, אם אני רוצה לעשות משהו הוא צריך להיות כאן ועכשיו.
רוב האנשים ממש משוכנעים שלילד חופשי בן חמש אין שיקול דעת מספיק כדי לדאוג לעצמו. בבית ספרנו יש לנו כמה
הם יודעים שאנחנו [חברי הצוות] מסוגלים, ככל מבוגר אחר, להדריך אותם. אך סירובינו לעשות כן הוא כלי פדגוגי שאנו
בראשית פברואר גיליתי פתאום ששנים מהילדים הקטנים כן יודעים לקרוא. אף אחד לא יודע מתי ואיך זה קרה, גם
התפקיד שלי בתור הורה הוא לתת אמון והקשבה. אמון מלא, לא אמון על תנאי. כשאני נותנת בו אמון, הילד שלי