מתוך נאום הסיום של הדסה ברבי, בוגרת מחזור ט”ו
חופש הבחירה והזמן שהעניק לי בית הספר אפשר לי למצוא את מה שמעניין אותי ולגלות בהפתעה שרוב הדברים מעניינים.
חופש הבחירה והזמן שהעניק לי בית הספר אפשר לי למצוא את מה שמעניין אותי ולגלות בהפתעה שרוב הדברים מעניינים.
בלי הסחות דעת מלימודים מיותרים, נשארתי עם עצמי, עם הדברים שפחות אהבתי בעצמי. אז החלטתי להתמודד עם זה.
בית הספר הוא המקום שבו גיליתי שאין לי למה לחכות, אם אני רוצה לעשות משהו הוא צריך להיות כאן ועכשיו.
רוב האנשים ממש משוכנעים שלילד חופשי בן חמש אין שיקול דעת מספיק כדי לדאוג לעצמו. בבית ספרנו יש לנו כמה
הם יודעים שאנחנו [חברי הצוות] מסוגלים, ככל מבוגר אחר, להדריך אותם. אך סירובינו לעשות כן הוא כלי פדגוגי שאנו
בראשית פברואר גיליתי פתאום ששנים מהילדים הקטנים כן יודעים לקרוא. אף אחד לא יודע מתי ואיך זה קרה, גם
התפקיד שלי בתור הורה הוא לתת אמון והקשבה. אמון מלא, לא אמון על תנאי. כשאני נותנת בו אמון, הילד שלי